פוסט 4- מסכם

מערכון מארץ נהדרת שצוחק על גל ההטרדות המיניות - "מותר להגיד?"
קישור - https://www.youtube.com/watch?v=dDOx2cltNAsעל פי ארבעת המושגים הבאים, אנתח את המערכון :

1. סאטירה:                                                                                                                          ז'אנר טלוויזיוני שמטרתו לבקר תופעות חברתיות לא מוסרויות על ידי שילוב אלימות והומורות. בסאטירה יש גרעין של אמת אך היא מקצינה אותו והופכת אותו למוגזם.

במערכון שהצגתי בתחילת הפוסט, המערכון צוחק על האופן שבו גברים צריכים להיזהר בדיבור שלהם כלפי נשים, בכל מילה שהם אומרים, מכיוון שכל מילה או אימרה יכולה להיפרש כאמירה שמטרידה מינית את אותה אישה שהם פנו אליה.
במערכון הנ"ל, יוצרי המערכון הגזימו את המצב שתיארתי והקצינו את האימרות שיכולות להיפרש כנשמעות לא טוב כלפי נשים.
על פי תפקידה של הסאטירה בדמוקרטיה, המערכון "נוגח" במצב הקיים ( מצב ההטרדות המיניות) ומקצין אותו.                                                                                                                                    על ידי הסאטירה אפשר לראות כיצד במערכון מנמיכים את המעמד של הנשים (יותר ממה שקורה במצב הקיים) ומעלים את מעמדם של הגברים.

2. ייצוג:                                                                                                                                 ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר-מה מהעולם ה"אמיתי". הייצוג מתייחס לאופן שבו נבנים היבטים שונים מהמציאות (אנשים, חפצים, מאורעות, מקומות, רעיונות) וכיצד הם מוצגים באמצעי התקשורת.

במערכון הנ"ל, יש ייצוג של הנשים בארף ( ואף בעולם) אישה אחת המעבירה מצגת בפני גברים מייגת את כל הנשים באשר הן כמוטרדות מינית, האישה מייצגת את כלל הנשים.
על ידיי ייצוג של אישה אחת ובעזרת ההקצנה וההומור במערכון, אפשר להבסין יותר את המצב החמור שהנשים נמצאות בואו.

3. תיאוריית השימושים והסיפוקים:                                                                                          1. צרכים קוגניטיביים: צרכים של חיזוק הידע וההבנה כמו הצורך לדעת מה חושבים עלינו בעולם או הצורך לעקוב כיצד הממשלה ממלאת את תפקידה.
2. צרכים אפקטיביים: צרכים של חיזוק התנסות רגשית, הנאה או חוויה אסתטית, כמו הצורך להרגיש חוויה של יופי או הרגשה של חגיגיות.3. צרכים אינטגרטיביים: צרכים של חיזוק אמון, ביטחון, יציבות וסטטוס כמו הצורך להרגיש גאווה שיש לנו מדינה או הצורך להיות מרוצה מצורת החיים בארץ.
4. צרכים אינטגרטיביים נוספים: הצורך של חיזוק הקשר עם המשפחה, החברים והעולם, כמו הצורך לבלות עם המשפחה ועם החברים.
5. צרכים אסקפיסטיים: צרכים של בריחה מהמציאות והחלשת הקשר של האדם עם סביבתו, כמו הצורך להרוג זמן והצורך לברוח מהמציאות היומיומית.

על פי הצרכים הקוגניטיביים של הציבור - לדעת מה חושבים עליינו, לחזק את הידע בנושאים הקשורים שסובבים אותנו, ועל ידיי המערכון, הציבור מקבל ידע יותר נרחב על כיצד אנשים מהצד תופסים את נושא גל ההטרדות המיניות בארץ ובעולם.
על פי הצרכים האינטגרטיבים, על ידיי בילוי עם המשפחה, חברים או הסביבה הקרובה אלינו, הנשים , לדוגמא, יכולות לקבל יותר ביטחון כקבוצה ולהרגיש מאוחדות,כאשר המערכון מציב מול כל הציבור את הנושא של גל ההטרדות המיניות.
ודווקא על פי הצרכים האסקיפיסטים של הציבור, לברוח מהמציאות ולברוח מהמציאות היומיומית שמכבידה עלינו, הציבור מקבל ביקורת על עצמו ולא נותן לו מנוח מהצורך האסקיפיסטי שלו, הצורך הבריחה.

4. הבנייה חברתית של המציאות:                                                                                               הבניית המציאות הינה תיאוריה הטוענת כי אחד השחקנים החשובים ביותר בתיאור המציאות ולמידה עליה- הינה התקשורת.                                                                                                            השפעתה לא מוגבלת מכיוון שהיא אחד השחקנים וההשפעה הינה ארוכת טווח ומתמשכת, על התרבות ועל החברה.                                                                                                                            הרעיון המרכזי: אנו חיים בתוך מציאות מובנת, שנוצרת על ידי התרבות. אנו חיים בתוך המציאות כפי שהיא מתוארת לנו ומאמינים כי היא כל המציאות. דבר זה משפיע עלינו. מה חיים במציאות מדומיינת, אותה אנו לומדים מהתקשורת. מתוך התפיסה הזו בדקו את העיתונות, שאנו מצפים ממנה שתספר לנו את המציאות ומאמינים לה. לפי גישה זו, לעיתונות השפעה גבוהה.                                                          

על פי ההבנייה החברתית של המציאות המערכון יכול להוסיף להבנייה של המציאות, מכיוון שישנם אנשים בציבור שיכולים לראות את גל ההטרדות המיניות כמשהו שאפשר לצחוק עליו ( למרות שארץ נהדרת מעבירה את הביקורת על ידי סאטירה), הציבור מאמין כי כל דבר שמופיע בתקשורת הינו נכון וכך נוצרת ההבנייה החברתית של המציאות ולכן לתקשורת ולעיתונות יש השפעה גבוהה וחזקה על הציבור שאליו הן פונות.                                                                                                                      בהיבט החיובי, על ידי הבניית המציאות בנושא ההטרדות המיניות, השיח על המצב הזה עולה ומתגבר, וככל שאנשים יותר נחשפים למצב, יהיה אפשר למגר אותו.

                                              

                                                              

תכניות מציאות (ריאליטי) - 3 הקריאות של הול

תוכנית הריאלטי שנבחרה : האח הגדול (עונת הVIP, 2019)
הקטע הנבחר : בפרק אמר עדי לאון לנטלי דדון שהיא אכן פצצה שבפצצות – אבל כדי להיות באמת מושלמת היא צריכה לעשות הגדלת חזה.                                          קישור: https://newbigbro.pw/nva/

הול טוען שיש 3 דרכים לפרש טקס והן:

1. עמדה הגמונית/המועדפת - כאשר הנמען מפרש את הטקס כפי שהמוען התכוון אליו, באופן הגמוני.2. עמדה מתנגדת/חתרנית - כאשר הקורא מבין את המסר ומתנגד לו. הפרשנות שלו הפוכה, ביקורתית ומתנגדת.3. עמדה מתדיינת - כאשר הנמען מנהל משא ומתן עם הטקסט, מתדיין איתו, ואף מתווכח עם הטקסט. הנמען מסתכל על שני הצדדים, בולן את השיקולים, מודע לאילוצים ואינו נוטה לכיוון מסויים. הקורא מסכים עם מרבית הרעיונות הנובעים מהטקסט, אך מפרש אותם בהתאם לדעותיו המוקדמות. 

לאחר פרסום הקטע שהצגתי במעלה הדף, בפריים טיים בערוץ 12, אנשים רבים, בעיקר נשים, התנגדו לאמירותיו של עדי לאון כלפי נטלי דדון - העמדה שלהם הייתה בעצם "העמדה המתנגדת/החתרנית" של הול.                                                                                                                                    לדוגמה, כפי שפורסם באתר YNET, יושבת ראש ארגון נעמ״ת, גליה וולוך, התבטאה בחריפות נגד לאון והפקת התוכנית: "מדובר בהתנהגות דוחה שמתרחשת במדורת השבט ולכן דורשת תגובה עם מסר ציבורי ברור. אין כמעט אשה שהתבטאויות מסוג אלו אינן מוכרות לה - עם ישראל נחשף הערב למאבק היומיומי של כולנו. אני קוראת לגורמים האחראיים בהפקה לברר האירוע ולנקוט בצעדים שיעבירו מסר ציבורי חד משמעי. המאבק בהתנהגות שכזו משותף לנשים וגברים כאחד".                                                    גליה וולוך הציגה את דעתה החתרנית, המתנגדת לאמירותיו של לאון, ואף קורא להחרימו.                נשים רבות, חוץ מוולוך, הביעו את דעתן המתנגדת ברחבי הרשתות החברתיות, ואף בתוכניות החדשות. 

  

 

 

 

 

צילום עיתונאי - תערוכת " עדות מקומית"

ניתוח צילומים מלווה לתערוכת " עדות מקומית" משימה 1:                                                       צילום 1- רפי מיכאלי/ בעקבות חוק הפונדקאות, שהתקבל בכנסת ביולי 2018 ומפלה זוגות להט"בים, הכריזה הקהילה הגאה על שביתה כללית בתשעה באב, במחאה על שנאת חינם.בבוקר השביתה התקיימה הפגנה ליד קריית הממשלה בתל אביב, והמפגינים חסמו את נתיבי איילון.בבוקר השביתה התקיימה הפגנה ליד קריית הממשלה בתל אביב, והמפגינים חסמו את נתיבי איילון. 


צילום 2 - אבישג שאר - ישוב/ תלמידים מצלמים את השחקן יון תומרקין לפני הצגה. 









צילום 3 - הדס פרוש פלאש 90/ מסוקים צבאיים בחיפוש אחר בני נוער נעדרים, שנסחפו בשיטפון בנחל צפית. עשרים וחמישה בני נוער, שהיו בטיול גיבוש של מכינה קדם־צבאית, נלכדו בשיטפון. עשרה מהם קיפחו את חייהם באסון.





משימה 2 :                                                                                                          צילום 1 - בחרתי בצילום זה מכיוון שאני מאוד מאמינה בשוויון זכויות, לכל אדם ואדם ובעיקר לא משנה מה העדפתם המינית. בנוסף המחאה הזאת עוררה הדים רבים בתקשורת ובפוליטיקה, המחאה נגעה ברבה מהאוכלוסייה. בנוסף, אנחנו עושים מטלת ביצוע בשיעור אזרחות בו אנחנו צריכים לדבר על נושא מסויים ולנסות למצוא לו פתרון, והנושא של הקבוצה שלי מתקשר לקהילה הגאה והאפליה שלה בחברה הישראלית.
צילום 3 - בחרתי בצילום זה מכיוון שהאירוע שמצולם בתמונה - השיטפון בנחל צפית היה אירוע שזכור לי במיוחד ושטלטל את המדינה, הצער של המשפחות הפך לצער מדיני וליכד את המדינה באותה תקופה וזה היה מיוחד מאוד לראות כמה שכל המדינה לא משנה מאיזו עדה או צבע עור, כולם התלכדו. 
משימה 3 : צילום מספר 3 - האסון בנחל צפית 
צילום זה שייך לקטגוריה של צילום חדשותי - מתמקד באירוע או בבני האדם שמלווים את נושא הסיקור, צילום שאינו מתוכנן מראש ולרוב יהיה מדובר ברגע אחד שנלכד ע"י הצלם בזירת האירוע.
קומפוזיציה - המסוק שמנסה לאתר נעדרים בתמונה עומד במרכז התמונה למעלה - מסוק גבוה במרכז האירוע שנתפס בתמונה.
יש חוסר סימטריות בתמונה מכיוון שצד שמאל של התמונה ישנו אוטובוס הטיול שחיכה לנערים לאסוף אותם חזרה, ובצד ימין יש הרים.
יחסים בתוך המסגרת - האובייקט הגדול ביותר בתמונה הוא המסוק - "מציל" את הנערים - מכיוון שהנושא של התמונה הוא חיפוש הנערים ע"י מסוקים צבאיים, לעומת האוטובוס הקטן ש"הביא" אותם כביכול לאסון  התמונה אכן חדה (בעיקר המטוס).
מוקד - מה שמושך את עינו של הצופה בתמונה הוא המסוק הצבאי הגדול.
צבעוניות - התמונה קודרת - יום גשום ואפרורי - יום אבל על הנערים שנספו.
יש את הצבעוניות של האוטובוס הירוק, השמיים הכחולים למעט, והמסוק  - האובייקט הכי כהה בתמונה.
זוויות צילום - הצילום תופס את האירוע בדיוק במרכז - Extreme-Long-Shot. 
אינטרטקסטואליות - לא קיימת אינטרטקסטואליות בתצלום זה.
משימה 4 : ניתוח על פי בארת'
דנוטציה - המסר הדנוטטיבי הוא חיפוש, אירוע (אולי ביטחוני שקורה) קשה, מביא לנו מידע על מקרה של חיפושים, הקומפוזיציה של המסוק שנמצא בדיוק באמצע.
קונוטציה - תמונה שמלחיצה טיפה - (עם המצב הביטחוני בישראל , כאשר רואין תמונה המלווה במסוק צבאי יש תחושה של מלחמה), תמונה מאוד חורפית (השיטפונות, האפרוריות ).
משימה 5 : בתמונה זו אין כל דילמה שיכולה להעלות לצלמת.
תמונה שלי: 
קומפוזיציה - הארגז הראשון נמצא באמצע התמונה והארגז השני נמצא בתחתית התמונה, אין סימטריות 
צבעוניות -  מוצרים שונים ומגוונים, כל אחד בעל צבע אחר, יוצר צבעוניות בעין הצופה, ולמי שמקבל את ארגז המזון.
זווית צילום - HIGH ANGLE SHOT
מוקד - הצילום מתמקד בשני הארגזים ממבט על, בכדי לתפוס את רוב המצרכים.
התמונה צולמה כחלק מאיסוף מזון לנזקקים בשבט צופית בחיפה, במסגרת פעילות קהילתית ביום המעשים הטובים (2.4.19).

צילום 2 - בחרתי בצילום זה מכיוון שלדעתי, הוא מתאר בצורה מדוייקת את השפעה הטכנולוגיה וצריכתו של האדם המיידי עקב השימוש המרובה בסמארטפונים בעידן שלנו ובעיקר בקרב בני נוער. בתמונה מוצגת החדירה לפרטיות של השחקן.

קולנוע דוקומנטרי

רקע הקולנוע הדוקומנטרי: 

מטרת הקולנוע התיעודי (דוקומנטרי) הוא לתעד את המציאות. 

ישנם סוגים שונים (ז'אנרים) של סרטים תיעודיים - 1. דוקו-אקטיביזם. 2. רוקומנטרי 3. נרטיב קלאסי

4. סרטי תעמולה ו5. דוקו-דרמה.מאפיינים : צילום בזמן אמת, התמקדות בסיפור הסובב סביב גיבור מסויים ( או כמה ) העוברים תהליך בהלך הסרט, יש בסרטים אלו נקודת מבט של הבמאי, מלווים בקטעי ארכיון, עריכה וקריינות.

שם הסרט: לאכול בגדול                                                                        קישור: https://vimeo.com/206788157

משימה 1:  אקספוזיציה                                                                                            - הסרט " לאכול בגדול" עוסק באדם בשם מורגן ספרלוק, שהחליט לבדוק האם אכילת ג'אנק פוד למשך חודש שלם אכן מקיימת את הטענה של 2 נערות שטענו שמשקלן חריג לגילן בגלל אכילת מזון לא בריא ברשת "מקדונלדס". רק אם יצליחו להוכיח את טענתן, תאושר התביעה שלהן נגד מקדונלדס, ומורגן ניסה לעזור להן כדי שתביעתן תאושר.

- הגיבור הוא מורגן ספרלוק, בן 30, בעל מצב בריאותי מצוין החי בארה"ב.

- הבעיה אשר הסרט עוסק בה היא העודף המשקל השורר בארה"ב, עקב אכילה מרובה במסעדות אשר מוכרות אוכל רחוב, נגיש ומהיר אך לא בריא ומזיק לחלוטין. עקב טענתן של הנערות, מורגן ניסה להשיג עמדה ברורה כי האוכל במסעדות "מקדונלס", מזיק, לא בריא וגורן להתפתחות ההשמנה בארה"ב וגם בעולם כולו.

המכשול שלו היה לשנות את אורח החיים הבריא שלו במשך חודש, ואף לקחת סיכון על חייו. כדי לפתור את המכשול הוא נעזר בצוות רפואי של 3 אנשים הכולל : דיאטנית (מומחית למערכת העיכול), רופא לב ורופא משפחה, שעוברים איתו את התהליך באופן מבוקר, על מנת שחס וחלילה לא יסכן את חייו בצורה קריטית ויגרום למצב בלתי הפיך.

משימה 2: התהליך 

- הסרט אכן מתאר תהליך, איך מצבו הבריאותי של מורגן משתנה ככל שעובר יותר זמן שהוא אוכל בוקר , צהריים וערב רק מ"מקדונלדס". הסרט עוקב אחרי מורגן יום אחר יום, הוא מצולם בעיקר בעת אכילה / קנייה ב"מקדונלדס", בנוסף הוא מצולם גם בביתו, יחד עם אשתו, בדיונים והתייעצויות עם הרופאים שלו וגם ברגעי משבר.

נקודת השיא הייתה כאשר מורגן מתחיל להישבר ורופאיו מסבירים לו שיש סיכון על חייו אם ימשיך בתהליך המסוכן הזה.

- הסרט מתחיל באקספוזיציה, מסופר על "מקדונלדס", על הסניפים העולמיים, על אחוזי ההשמנה בארה"ב ואיך האכילה המרובה במסעדות ג'אנק פוד משפיעות לרעה על אחוזים אלו.

הסרט נגמר בכך שמורגן מסיים את הארוחה האחרונה שלו ב"מקדונלדס" ולאחר מכן מופיעות התוצאות, איך גופו של מורגן השתנה - משקלו גדל, הכבד שלו התמלא שומן ורמת הכולסטרול שלו עלתה. בנוסף, החשש לאי ספיקת לב, מצבו הנפשי השתנה. בסוף , מורגן מציע פתרונות משלו כדי לצמצם את אחוזי ההשמנה בארה"ב בעזרת "מקדונלדס".

- תתי הנושאים הם : השפעות חברתיות (סקרי רחוב), איך אפשר להפוך לבריאים יותר?

משימה 3: אלמנטים יצירתיים

- העריכה של הסרט הינה קצבית, זה מוסיף לסרט בסחיפה של הצופים בכל הסרט והרצון להמשיך לראות את הסרט כל הזמן ללא הפסקה. מסיף לסרט ססגוניות והרגשה טובה בצפייה.

- השתמשות במוזיקה קצבית- שימוש בשירי רוק (בעיקר) אשר גורמים לסרט הרגשה של המוניות וקירוב לגיבור ולמצב המתואר בסרט כאשר מציגים תוצאות וקטעי ארכיון.

- הקריינות בסרט מלווה אותנו לאורך כל הסרט ומספקת לנו מידע יותר ברור תוך צפייה בקטעים המצולמים בלי תסריט או תכנון. 

- הסרט מורכב מסיטואציות לא מתוכננות חסרות תסריט, סיטואציות שקרו וצולמו בלי עריכה מיוחדת והפכו את את הסרט לאמיתי באמת על מנת לבסס טענה ולמצוא לה תוצאות אמתיות.

- המקומות העיקריים שמצולמים בסרט הם - סניפים שונים של מקדונלדס ברחבי ארה"ב, במרפאות של הרופאים המלווים את מורגן בתהליך ובביתו של מורגן. הצילומים החיים בעת אכילה , בעת בדיקות רפואיות מוסיפות לסרט קירוב של הצופים לגיבור הראשי של הסרט.

- בסרט יש שימוש נרחב בתמונות ארכיון של מורגן, במסמכים רפואיים שנבעו מהתוצאות של התהליך, סרטוני אנימציה ועוד. יוצר הסרט השתמש בארכיון כדי ליצור עניין בסרט, להביא ממצאים אמתיים וקיימים כדי לאמת את הטענה שלו ושל הנערות.

משימה 4: נקודת מבט
- הבמאי בסרט זה הוא גם היוצר, נקודת המבט שלו מועברת בכל הסרט תוך כדי בדיקה וחשיפת ממצאים ותוצאות עקב הבדיקה והתהליך שהוא עשה.
- משפט פתיחה : "הכל באמריקה יותר גדול".
משפט סיום: "אני מניח שהשאלה הגדולה היא, את מי את רוצים לראות קודם הולך? אתכם או אותם (מקדונלדס)".
במשפט הפתיחה המסר הוא הינו שבאמריקה הכל יותר גדול , המנות, החנויות, גודל האנשים, הצריכה שלהם למזון תעשייתי ולא בריא.
המסר במשפט הסיום הוא: שעקב כל הצריכה של המזון התעשייתי אתם עלולים לסכן ולאבד את עצמכם כמו שמורגן סיכן את עצמו, ואז יש פנייה לקהל כדי להשאיר אותם עם שאלה שתגרום להם (בתקווה) לעשות מעשה אקטיביסטי, האם להפסיק לאכול במקדונלדס ( שהם ילכו ) או להמשיך לאכול במקדונלדס ( ושאתם תאבדו את עצמכם ).
- שם הסרט הוא "לאכול בגדול", הוא מביע את עמדתו של של היוצר בצורה ברורה - אכילת ג'אנק פוד, אכילה בגדול שהופכת אותך באופן פיזי לגדול ורחב.
- המסר של היוצר הוא לתת עמדה ברורה וממצאים אמיתיים שמוכחים בסרט שהמזון התעשייתי והמהיר רק מזיק לבריאותו של האדם ויש להפחית בצריכתו או באכילה מרובה שלו. עצם הממצאים שמובאים בסרט, יש יותר הסברה ממשית לצופה על המסר שהיוצר מעביר בסרט.

משימה 5: תת הז'אנר התיעודי

הסרט מתאים לתת הז'אנר - דוקו אקטיביזם.

הסרט מתאים לז'אנר זה ,מכיוון שבסרטים דוקו-אקטיביסטים, יוצר הסרט מציג מציאות אשר הוא מנסה לשנות (מורגן מנסה לשנות את דעת הצופים על מזון הג'אנק פוד בעזרת ממצאים שמוכיחים שמזון זה מזיק לבריאות האדם).

היוצר יוזם פעילות פרובוקטיבית (אכילת ג'אנק פוד במשך חודש) כדי להתעמת מול מי שיכול להביא לשינוי (הסרט הוא טענה מוכחת בשביל שתביעתן של הנערות בעלות משקל העודף תתקבל בבית המשפט). הפעילות הינה פרובוקטיבית, צינית וגם אגרסיבית.

משימה 6: רפלקציה
אני מאוד נהניתי מהעבודה, הסרט לדעתי הינו סרט מאוד מעניין, אני מאוד אוהבת סרטים קצביים שעוזרים לאחר ומלווים בפעולות קיצוניות ומגניבות. למדתי מהעבודה איך לשים לב לפרטים הקטנים בסרטי הדוקו הבאים שאני אצפה בהם.
מוד אהבתי את העריכה של הסרט המלווה בקטעי ארכיון ושירים קצביים.
לא היה קושי בעבודה, ויותר מזה, אהבתי מאוד את העבודה במחשב, אני חושבת שזה יותר ענייני ואישי, ומאוד אשמח אם נעבוד ככה יותר! 

משימה 7: מסרים חברתיים
הסרט "לאכול בגדול" הינו סרט דוקו-אקטיביסטי, משמע, הוא נוצר בגלל הרצון של הבמאי  להעביר את המסר החברתי נגד ג'אנק פוד בטענה שהוא מזון משמין ואף מזיק לבריאות.