מערכון מארץ נהדרת שצוחק על גל ההטרדות המיניות - "מותר להגיד?"
קישור - https://www.youtube.com/watch?v=dDOx2cltNAsעל פי ארבעת המושגים הבאים, אנתח את המערכון :
1. סאטירה: ז'אנר טלוויזיוני שמטרתו לבקר תופעות חברתיות לא מוסרויות על ידי שילוב אלימות והומורות. בסאטירה יש גרעין של אמת אך היא מקצינה אותו והופכת אותו למוגזם.
במערכון שהצגתי בתחילת הפוסט, המערכון צוחק על האופן שבו גברים צריכים להיזהר בדיבור שלהם כלפי נשים, בכל מילה שהם אומרים, מכיוון שכל מילה או אימרה יכולה להיפרש כאמירה שמטרידה מינית את אותה אישה שהם פנו אליה.
במערכון הנ"ל, יוצרי המערכון הגזימו את המצב שתיארתי והקצינו את האימרות שיכולות להיפרש כנשמעות לא טוב כלפי נשים.
על פי תפקידה של הסאטירה בדמוקרטיה, המערכון "נוגח" במצב הקיים ( מצב ההטרדות המיניות) ומקצין אותו. על ידי הסאטירה אפשר לראות כיצד במערכון מנמיכים את המעמד של הנשים (יותר ממה שקורה במצב הקיים) ומעלים את מעמדם של הגברים.
2. ייצוג: ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר-מה מהעולם ה"אמיתי". הייצוג מתייחס לאופן שבו נבנים היבטים שונים מהמציאות (אנשים, חפצים, מאורעות, מקומות, רעיונות) וכיצד הם מוצגים באמצעי התקשורת.
במערכון הנ"ל, יש ייצוג של הנשים בארף ( ואף בעולם) אישה אחת המעבירה מצגת בפני גברים מייגת את כל הנשים באשר הן כמוטרדות מינית, האישה מייצגת את כלל הנשים.
על ידיי ייצוג של אישה אחת ובעזרת ההקצנה וההומור במערכון, אפשר להבסין יותר את המצב החמור שהנשים נמצאות בואו.
3. תיאוריית השימושים והסיפוקים: 1. צרכים קוגניטיביים: צרכים של חיזוק הידע וההבנה כמו הצורך לדעת מה חושבים עלינו בעולם או הצורך לעקוב כיצד הממשלה ממלאת את תפקידה.
2. צרכים אפקטיביים: צרכים של חיזוק התנסות רגשית, הנאה או חוויה אסתטית, כמו הצורך להרגיש חוויה של יופי או הרגשה של חגיגיות.3. צרכים אינטגרטיביים: צרכים של חיזוק אמון, ביטחון, יציבות וסטטוס כמו הצורך להרגיש גאווה שיש לנו מדינה או הצורך להיות מרוצה מצורת החיים בארץ.
4. צרכים אינטגרטיביים נוספים: הצורך של חיזוק הקשר עם המשפחה, החברים והעולם, כמו הצורך לבלות עם המשפחה ועם החברים.
5. צרכים אסקפיסטיים: צרכים של בריחה מהמציאות והחלשת הקשר של האדם עם סביבתו, כמו הצורך להרוג זמן והצורך לברוח מהמציאות היומיומית.
על פי הצרכים הקוגניטיביים של הציבור - לדעת מה חושבים עליינו, לחזק את הידע בנושאים הקשורים שסובבים אותנו, ועל ידיי המערכון, הציבור מקבל ידע יותר נרחב על כיצד אנשים מהצד תופסים את נושא גל ההטרדות המיניות בארץ ובעולם.
על פי הצרכים האינטגרטיבים, על ידיי בילוי עם המשפחה, חברים או הסביבה הקרובה אלינו, הנשים , לדוגמא, יכולות לקבל יותר ביטחון כקבוצה ולהרגיש מאוחדות,כאשר המערכון מציב מול כל הציבור את הנושא של גל ההטרדות המיניות.
ודווקא על פי הצרכים האסקיפיסטים של הציבור, לברוח מהמציאות ולברוח מהמציאות היומיומית שמכבידה עלינו, הציבור מקבל ביקורת על עצמו ולא נותן לו מנוח מהצורך האסקיפיסטי שלו, הצורך הבריחה.
4. הבנייה חברתית של המציאות: הבניית המציאות הינה תיאוריה הטוענת כי אחד השחקנים החשובים ביותר בתיאור המציאות ולמידה עליה- הינה התקשורת. השפעתה לא מוגבלת מכיוון שהיא אחד השחקנים וההשפעה הינה ארוכת טווח ומתמשכת, על התרבות ועל החברה. הרעיון המרכזי: אנו חיים בתוך מציאות מובנת, שנוצרת על ידי התרבות. אנו חיים בתוך המציאות כפי שהיא מתוארת לנו ומאמינים כי היא כל המציאות. דבר זה משפיע עלינו. מה חיים במציאות מדומיינת, אותה אנו לומדים מהתקשורת. מתוך התפיסה הזו בדקו את העיתונות, שאנו מצפים ממנה שתספר לנו את המציאות ומאמינים לה. לפי גישה זו, לעיתונות השפעה גבוהה.
על פי ההבנייה החברתית של המציאות המערכון יכול להוסיף להבנייה של המציאות, מכיוון שישנם אנשים בציבור שיכולים לראות את גל ההטרדות המיניות כמשהו שאפשר לצחוק עליו ( למרות שארץ נהדרת מעבירה את הביקורת על ידי סאטירה), הציבור מאמין כי כל דבר שמופיע בתקשורת הינו נכון וכך נוצרת ההבנייה החברתית של המציאות ולכן לתקשורת ולעיתונות יש השפעה גבוהה וחזקה על הציבור שאליו הן פונות. בהיבט החיובי, על ידי הבניית המציאות בנושא ההטרדות המיניות, השיח על המצב הזה עולה ומתגבר, וככל שאנשים יותר נחשפים למצב, יהיה אפשר למגר אותו.
